Günlük Zoar # 1721 – Vaera – Nehir

Daily Zohar 1721

Holy Zohar text. Daily Zohar -1721

İbranice çeviri:

תקונא ארבעין ותלת
בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אֲתַ”ר יָבֵ”שׁ, וְדָא אִיהוּ וְנָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ (שם ה), בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ יָבֵשׁ וְאִיהִי יַבָּשָׁה, צָוְוחִין בְּנִין לְתַתָּא בְּיִחוּדָא וְאָמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי א כח) אָז יִקְרָאוּנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.
וְהָכִי מָאן דְּגָרִים דְּאִסְתַּלַּק קַבָּלָה וְחָכְמָתָא מֵאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה וּמֵאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, וְגָרִים דְּלָא יִשְׁתַּדְלוּן בְּהוֹן, וְאָמְרִין דְּלָא אִית אֶלָּא פְּשָׁט בְּאוֹרַיְיתָא וּבְתַלְמוּדָא, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ הוּא יְסַלֵּק נְבִיעוּ מֵהַהוּא נָהָר וּמֵהַהוּא גָן, וַוי לֵיהּ טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרִי בְּעָלְמָא וְלָא יוֹלִיף הַהִיא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִתְחַשַּׁב לֵיהּ כְּאִלּוּ אַחְזַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְגָרִים עֲנִיּוּתָא בְּעָלְמָא וְאוֹרֶךְ גָּלוּתָא.
וַיֹּאמֶר אלהי”ם תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וכו’ (בראשית א יא), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא וְהָא קָרָא לֵיהּ יַבָּשָׁה, מֵאָן תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ, אָמַר לֵיהּ בְּרִי הָכִי אוֹלִיף תְּיוּבְתָּא לְכָל בְּנֵי עָלְמָא, דְּאִם בַּר נַשׁ יַחֲזוֹר בִּתְיוּבְתָּא, נָחִית לָהּ נְבִיעוּ דְאִסְתַּלַּק, וּמַה דַּהֲוָה יַבָּשָׁה קָרָא לָהּ אֶרֶץ, וְנָהָר דַּהֲוָה חָרֵב וְיָבֵשׁ קָרָא לֵיהּ מִקְוִה הַמַּיִם וְיַמִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם י) וַיִּקְרָא אלהי”ם לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוִה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִתְקְרֵי אֶרֶץ מַה כְּתִיב בֵּיהּ (שם יא) וַיֹּאמֶר אלהי”ם תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ, לְאַפָּקָא זַרְעִין וְאִיבִּין דְּאִינוּן נִשְׁמָתִין (דף פב ע”ב) כָּל חַד לִזְנַיְהוּ, אִלֵּין נִשְׁמָתִין דְּאִתְגַּזְרוּ מִכּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ, וְאִלֵּין רוּחִין דְּאִתְגַּזְרוּ מִמַּלְאָכִים, וְאִלֵּין נַפְשִׁין דְּאִתְגַּזְרוּ מֵאוֹפַנִּים, כָּל חַד אַפִּיק לִזְנַיְיהוּ לְכָל חַד כִּדְקָא יָאוּת, עִץ פְּרִי דָא תַּלְמִיד חָכָם, עוֹשֶׂה פְּרִי דָא בַת זוּגֵיהּ, לְכָל חַד כִּדְקָא יָאוּת, (כל חד אפיק לזנוי).
וְעוֹד עִץ פְּרִי דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, עוֹשֶׂה פְּרִי דָא צַדִּיק, אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְכָל זַרְעִין אִתְכְּלִילָן בָּהּ, וְהָכָא פִּקּוּדָא דְפִרְיָה וְרִבְיָה לְמֶעֱבַד אִבִּין וְזַרְעִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מה יח) לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, וּמָאן דְּאִתְבַּטַּל מִפִּרְיָה וְרִבְיָה, כְּאִלּוּ אַחְזַר לְהַהִיא אֶרֶץ יַבָּשָׁה, וּמָנַע בִּרְכָאָן מִינָהּ, כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ, מָאן דְּפָגִים לְתַתָּא פָגִים לְעִילָא, לַאֲתַר דְּאִתְגַּזַּר נִשְׁמָתֵיהּ.

 

Teilim 24:1
“לְדָוִד, מִזְמוֹר:
לַיהוָה, הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ; תֵּבֵל, וְיֹשְׁבֵי בָהּ.”
“David’den Mezmur. Yeryüzü ve tüm içindekiler ; Dünya ve içinde yaşayanlar A-şem’indir.”

Zoar, Teilim’de geçen “Aarets”in Kutsal Topraklar, Erets Yisrael’i temsil ettiğini söylemektedir. ‘Dünya ve içinde yaşayanlar’ da dünyanın geri kalan topraklarını anlatmaktadır.

Kutsal Topraklar, A-şem’den tüm berahaları alır ve sonrasında tüm dünyanın devamlılığı için diğer topraklara kanal olur.

Teilim 24:2
“כִּי-הוּא, עַל-יַמִּים יְסָדָהּ; וְעַל-נְהָרוֹת, יְכוֹנְנֶהָ”
“Çünkü O’dur denizler üzerinde kuran ve nehirler üzerinde tesis eden.”

“Denizler” dünyanın temeli olan Yedi Sefirot’un özelliğidir. “Nehirler”, Zeir Anpin’in Yesod sefirotudur. Yesod, “Nehir” olarak adlandırılır çünkü, merkez sütündan, Malhut’a doğru Işık’ın akışının devamlılığını sağlar.

Bereşit 2:10
“וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן”
“Eden’den bahçeyi sulamak üzere bir nehir çıktı.”

Alt ‘bahçe’ Malhut’tur.
Daily Zoar’ın Notu: İsrail’e karşı giden ülkeler, kendilerini süreklilik, destek kanalından ayırmış olurlar. Bu, geçmişte İsraillileri ülkelerinden kovan ülkelere bakıldığında kolaylıkla görülebilir. Bu ülkeler kendilerine büyük negatiflik kanalları açtılar. Diğer ülkeler ile karşılaştırıldıklarında yaşamın birçok yönlerinden diğerlerinden daha geride oldukları görülecektir.

Yişaya 19:5
“ וְנִשְּׁתוּ-מַיִם, מֵהַיָּם; וְנָהָר, יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ”
“ Ve sular denizde kalacak (bozulacak) ve nehir tükenerek kuruyacak.

Bir cevap yazın

E-posta hesabınız yayımlanmayacak.