4. כְּמוֹ זֶה וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, הוֹלֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ וּמִתְפַּשֶּׁטֶת לַמַּעֲרָב. כֵּיוָן שֶׁמַּעֲרָב מִתְקָרֵב, צַד צָפוֹן מִתְעוֹרֵר מוּלוֹ בַּתְּחִלָּה, וּמִתְקָרֵב לַמַּעֲרָב, וּמְזַוֵּג אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁכָּתוּב (שם ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וְאַחַר כָּךְ צַד דָּרוֹם, שֶׁהוּא יָמִין, שֶׁכָּתוּב וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. אָז יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, לְהָאִיר הַלְּבָנָה, וּפֵרְשׁוּהָ. בֹּא רְאֵה, בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת – אֵלּוּ מְנוֹרוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁכֻּלָּן מְאִירוֹת כְּאַחַת מֵהַשֶּׁמֶשׁ.
5. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (תהלים פט) אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה’ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן. הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ, אֲבָל בֹּא רְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָהֶם תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלִמְּדָם דְּרָכָיו לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, וְלִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרְה לִזְכּוֹת בָּהֶן לָעוֹלָם הַבָּא, וְקֵרְבָם בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי אָז הוֹצִיאָם מֵרְשׁוּת אַחֶרֶת, וְהֶעֱלָם לְהֵאָחֵז בִּשְׁמוֹ, וְאָז נִקְרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין מֵהַכֹּל, שֶׁלֹּא יָשְׁבוּ תַּחַת רָשׁוּת אַחֶרֶת, וְהֶעֱלָם לְהֵאָחֵז בִּשְׁמוֹ, שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל, שֶׁשּׁוֹלֵט עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.